מעתה החישוב יהיה עבור ההכנסה המיטיבה ביותר, באופן הבא:

מילואים בשנים 2023 – 2024:

תגמול המילואים יחושב לפי השומה הסופית של השנה או לפי ההכנסה ששימשה בסיס לדיווח מקדמות ביטוח לאומי לפי הגבוה מבין שתי האופציות ובתנאי שהמקדמות דווחו עד 31 באוקטובר 2024.

מילואים בשנת 2025:

תגמול המילואים יחושב לפי השומה הסופית של השנה או לפי ההכנסה ששימשה לחישוב תגמולי המילואים בשנת 2024 לפי הגבוה מבין שתי האופציות.

בנוסף, חוב שנוצר בעקבות שיטת החישוב הישנה יבוטל באופן אוטומטי ומי שמגיע לו החזר עבור שנת 2023 ושנת 2024 יקבל את ההחזר באופן אוטומטי לחשבון הבנק.

הפוסט חישוב תגמולי מילואים לעצמאיים 2023-2025 הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

על מנת שעסקת SAFE תסווג כמקדמה על חשבון מניות, על העסקה לעמוד בכלל התנאים שרשות המיסים הגדירה ובניהם:

• חברת היי טק פרטית.
• מרבית הוצאות החברה מיום הקמתה או משלוש שנים לפני חתימת העסקה הן הוצאות של מחקר ופיתוח. כמו כן, הוצאות אלה נמשכו גם בזמן חתימת העסקה.
• החברה לא ביצעה גיוס הון לפי שווי מניה ידוע בטווח של שלושה חודשים.
• סכום ההשקעה אינו עולה על 20 מיליון דולר ממשקיע אחד.
• החוזה בין הצדדים אינו נקרא הסכם הלוואה או הסכם חוב.
• ההשקעה במסגרת החוזה תהיה מיועדת להקצאת מניות בלבד וחייבת להתרחש לפי המוקדם מבין:
• הנפקה בבורסה.
• אירוע מסוג אקזיט בו מרבית בעלי המניות בחברה מכרו את מניותיהם.
• במסגרת עסקה למכירת מרבית או כל נכסי החברה.
• במועד נקוב מראש בהסכם ה – SAFE.

רשות המיסים מפרטת עוד מספר תנאים על מנת שעסקת SAFE תסווג כמקדמה על חשבון מניות לצרכי מס. במידה וההסכם עמד בכלל התנאים, השקעה זו תסווג כמקדמה על חשבון המניות ובהתאם:

1. לא יחול אירוע מס במועד הקצאת המניות בידי המשקיע ולא תחול חובה על החברה לניכוי מס במקור.
2. יראו כתמורה עבור מכירת המניות כל תמורה שקיבל המשקיע עבור מימוש המניות עד למועד מכירת המניות שהתקבלו בגין המרת ה – SAFE.

במידה ולא התקיימו כלל התנאים של רשות המיסים, יהיה לבחון כל עסקה בנפרד ובהתאם לנסיבות וכך להחליט האם יש לראות בעסקה כמקדמה על חשבון מניות או כפירעון של חוב אשר גלומה בו הכנסה מריבית למשקיע, או כעסקה מסוג אחר – בהתאם לסיווג העסקה, תיקבע גם חבות המס.

אין בסיווג עסקת ה – SAFE כמקדמה על חשבון מניות כדי להגביל את סמכות פקיד השומה לבחון את סיווג ההכנסה בידי המשקיע בשל נסיבות ספציפיות כמו עסקת אקראי בשל אופי מסחרי וכד.

הפוסט עסקאות SAFE הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

שלבי ההליך:

החל מיום 1 בפברואר 2025 חלה חובה לדווח באופן ממוכן באמצעות קובץ "ממשק מעסיקים" עבור כל עובד ללא תלות במספר העובדים המועסקים (אלא אם יש פטור – יפורט בהמשך). הדיווח יכול להיעשות באמצעות שלוש אפשרויות דיווח:

1. דיווח באזור האישי של המעסיק בפורטל הגוף המוסדי – עבור כל עובד יש לדווח בפורטל של אותו גוף מוסדי אליו מועברים התשלומים.
2. דיווח אחד לכל הגופים המוסדיים באמצעות המסלקה הפנסיונית.
3. דיווח לכל הגופים המוסדיים באמצעות סוכן ביטוח או גורם מתפעל.

את קובץ הדיווח הממוכן ניתן להפיק באמצעות תוכנת השכר שדרכה מפיקים את תלוש השכר של אותו עובד. אך ניתן גם בפורטל הגוף המוסדי או במסלקה הפנסיונית להקליד את הנתונים באופן ידני ללא קובץ מתוכנת השכר.

לאחר העברת תשלומי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והביטוחים הפנסיוניים עבור העובדים, יש לדווח עליהם בהתאם להנחיות לחברה המנהלת, והגופים המוסדיים יעבירו דו"ח אודות תקינות הדיווח למעסיק לפי הדיווח שהתקבל (היזון חוזר) .

מעסיק אשר מעסיק עד חמישה עובדים יהיה פטור מחובת דיווח זו בהתקיים כלל התנאים הבאים:

1. המעסיק מסר לחברה המנהלת פעם אחת את פרטיו, את פרטי העובד ואת פרטי הקופה, ופרטים אלה לא שונו.
2. סכום ההפקדה לעובד זהה לסכום שהופקד במועד הדיווח הראשוני.
3. המעסיק נתן לחברה המנהלת הוראה לגביית כספים בכרטיס אשראי או הרשאה לחיוב חשבון.
4. החברה המנהלת אישרה למעסיק לא לדווח במועד ההפקדה.

הפרטים שעל המעסיק למסור לחברה המנהלת בעת הפקדת התשלומים:

1. פרטים לגבי ההפקדה:

• שם המעביד.
• מספר מזהה של המעביד.
• כתובת דואר אלקטרוני ופרטי איש קשר של המעביד.
• מספר מזהה של החברה המנהלת.
• לעניין קופת גמל שאינה קופת ביטוח, מספר אישור קופת הגמל.
• אופן הפקדת תשלומים ומועד הפקדתם.
• סכום ההפקדה.
• לעניין תשלומים שהופקדו באמצעות העברה בנקאית, פרטי חשבון הבנק שממנו הועברו התשלומים, פרטי חשבון הבנק שבו הופקדו התשלומים ומספר אישור על ביצוע העברת התשלום.
• לעניין תשלומים שהופקדו באמצעות שובר תשלום, פרטי חשבון הבנק שבו הופקדו התשלומים ומספר אישור על ביצוע העברת התשלום.
• לעניין תשלומים שהופקדו באמצעות שיק, פרטי חשבון הבנק שממנו הועברו התשלומים, מספר הבנק, מספר הסניף ומספר השיק.

2. פרטים בנוגע לכל עובד שעבורו הופקדו התשלומים:

• שם העובד.
• מספר זהות או מספר דרכון של העובד.
• חודש העבודה שבעדו הופקדו תשלומים לקופת הגמל.
• גובה השכר שלפיו חושבו התשלומים לקופת הגמל.
• פירוט שיעור הפקדה לגבי כל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל.
• פירוט סכום הפקדה לגבי כל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל.
• פירוט התשלומים הפטורים והתשלומים שאינם פטורים לגבי כל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל.

3. פרטים בנוגע להפסקת תשלומים:

• מספר מזהה של החברה המנהלת.
• לעניין קופת גמל שאינה קופת ביטוח, מספר אישור קופת הגמל.
• שם המעביד.
• מספר מזהה של המעביד.
• שם העובד.
• מספר זהות או מספר דרכים של העובד.
• סיבת הפסקת התשלומים.
• מועד הפסקת הפקדת התשלומים.

הפוסט דיווח מקוון לביטוח פנסיוני לקרן השתלמות ולקופות גמל הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

המודל החל בשנת 2024 כאשר סכום החשבוניות היה 25,000 ומעלה ועתיד להגיע בהדרגתיות משנה לשנה לסכום של 5,000 ומעלה בשנת 2028.

חשבונית שתהיה חייבת במספר הקצאה אך לא יהיה לה, לא יהיה ניתן לקזז בגינה מע"מ תשומות ועל כן יש חשיבות בהפקת חשבונית עם מספר הקצאה באופן תקין ועם זאת גם לוודא שמקבלים חשבוניות עם מספר הקצאה תקין.

לעומת השנה הקודמת (2024), החל מיום 1.1.2025 תוכל רשות המיסים לקבוע שקיים חשד כי מדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין ולסרב להקצות לאותה החשבונית מספר הקצאה. במידה וסורבה בקשתך למספר הקצאה עומדות ארבע חלופות לבחירה:

1. לבטל את הבקשה למספר הקצאה.
2. להמשיך בעסקה ללא מספר הקצאה: מקבל החשבונית לא יוכל לקזז בגין אותה חשבונית את מע"מ התשומות.
3. הצעה לקונה לקבל על עצמו את תשלום המס ("היפוך חיוב") ובתנאי שהקונה הוא עוסק מורשה:

• הצד ה"מוכר" בעסקה יבקש מספר הקצאה מיוחד ל"היפוך חיוב", יפיק חשבונית בשיעור מע"מ אפס וידווח עליה למע"מ בדו"ח התקופתי.
• הצד ה"קונה" בעסקה יוציא חשבונית עצמית עם מספר ההקצאה שניתן למוציא החשבונית בגין עסקה זו, ידווח וישלם את מע"מ העסקאות וככל שהחוק מתיר זאת, ינכה מס תשומות.

4. פנייה ליחידת הבקרה וקביעת מועד לשימוע:

• בעת פנייה למועד שימוע יש לצרף מסמכים או כל פריט מידע נוסף הנדרש לבירור המקרה.
• השימוע יתקיים בהיוועדות מקוונת תוך 2 ימי עסקים מיום הפניה, בהתאם לזמינות יחידת הבקרה.
• למען הסר ספק, גם עוסק שבחר בהיפוך חיוב או המשך עסקה ללא קבלת מספר הקצאה רשאי לפנות לקביעת מועד לשימוע.

אישור הקצאה – בעסקאות החייבות דיווח על בסיס מזומן, לפני מתן מספר ההקצאה בפועל, ניתן להגיש בקשה ל"אישור הקצאה" עבור מסמך מקדים לחשבונית מס (למשל חשבון עסקה). אישור ההקצאה הוא מספר בן 9 ספרות והוא לבדו אינו מאפשר לקזז את מס התשומות – על המסמך תופיע הודעה שמספר זה אינו מהווה מספר הקצאה ולא ניתן לקזז בגינו את מס התשומות.

פרקטיקה:

רישום ברשות המיסים:

ראשית יש להירשם לשירותים הדיגיטליים של רשות המיסים.

בתהליך הרישום יבקשו את הפרטים שלכם, אימותים כמו כרטיסי אשראי ופרטי התקשרות. לאחר מכן תקבעו קוד משתמש לאתר – הקוד יהיה בנוי משישה תווים כאשר ארבעת התווים הראשונים הם ספרות ושני התווים האחרונים יהיו אותיות באנגלית (לדוגמה: AB1234).

מאשרים את התנאים ובזה נגמר הרישום לאזור אישי.

במידה והנכם בעלי תאגיד, לאחר הרישום לאזור האישי תצטרכו לבצע גם רישום לתאגיד:

נכנסים לאזור האישי לקטגוריה של רישום/עדכון עבור תאגיד ומבצעים את הרישום בהתאם להוראות באתר.

הגשת בקשה למספר הקצאה:

כאשר מוציאים חשבונית בסכום העולה על 20,000 ₪ לפני מע"מ, עלינו לקבל עבורה מספר הקצאה מרשות המיסים על מנת שהלקוח שלנו, לו אנו נותנים את החשבונית יוכל לנכות את מע"מ התשומות בגינה. בקשה זו מתבצעת בשתי דרכים.

1. באופן אוטומטי דרך התוכנה דרכה מוציאים חשבוניות ללקוחות במידה ויש לה את האופציה לעשות זאת. (כל תוכנה וההוראות שלה).
2. באופן ידני ע"י הגשת בקשה למספר הקצאה במערכת במידה ומוציאים חשבוניות באופן ידני או במידה ועושים שימוש בתוכנה להוצאת חשבוניות שאין לה את האופציה להקצאה אוטומטית. בשיטה הידנית:

• נכנסים למערכת של מס הכנסה.
• לוחצים על כפתור "להגשת בקשה".
• ממלאים את הפרטים הנדרשים:

• מספר העוסק של הלקוח.
• מספר החשבונית.
• סכום החשבונית לפני מע"מ.
• סכום המע"מ.

את הבקשה יכול להגיש כל מי שניתנה לו ההרשאה לביצוע פעולות דיגיטליות.

אימות מספר הקצאה:

כאשר מקבלים חשבונית בסכום העולה על 20,000 ₪ (לפני מע"מ) מומלץ לוודא שמספר ההקצאה הרשום על החשבונית תקין על מנת למנוע בעיות של ניכוי מע"מ תשומות בגין אותה חשבונית בעתיד. בדיקה זו מתבצעת בדרך הבאה:

• נכנסים למערכת של מס הכנסה לאימות פרטי חשבוניות.
• לוחצים על כפתור "אימות פרטי חשבונית".
• מזינים את מספר ההקצאה של חשבונית הספק.

מתן הרשאה לפעולות דיגיטליות ברשות המיסים:

ייתכנו מצבים בהם מי שיפיק את החשבונית הנדרשת במספר הקצאה לא יהיה בעל העסק ולכן, על בעל העסק הרשום לתת הרשאה למי מטעמו שיפיק שמפיק את החשבוניות. מתן ההרשאה מתבצעת בדרך הבאה:

• נכנסים לאזור האישי במערכת של מס הכנסה.
• לוחצים על כפתור "הרשאה לפעולות דיגיטליות".
• לוחצים על כפתור "הוספת הרשאה".
• ממלאים את הפרטים בהתאם להוראות.

בנוסף, יש לזכור שהעוסקים שצריכים להירשם לשירות הם לא רק עוסקים אשר מוציאים חשבוניות בסכומים העולים על 20,000 ₪ אלא גם עוסקים המקבלים חשבונית בסכומים אלה. כמו כן, סכום החשבוניות החייבות במספרי הקצאה ירד באופן הדרגתי עם השנים עד לסכום של 5,000 ₪ בשנת 2028. כלומר, עוסק שלא חייב היום במספרי הקצאה, עליו לשים לב האם יהיה חייב בשנים הבאות.

*הנתונים במאמר נכונים ליום כתיבת המאמר (31.12.24) – יש לזכור שסכום החשבונית עתיד להשתנות וכך גם הוראות רשויות המס.

הפוסט חשבונית ישראל – שנת 2025 הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

מע"מ בשיעור של 18% יחול על כל עסקה אשר מועד החיוב במע"מ שלה הוא 1 בינואר 2025 ואילך כך למעשה על מנת לבחון האם העסקה חייבת בשיעור מע"מ של 18% או 17%, יש לבחון מה מועד החיוב במע"מ עבור אותה עסקה. מועדים אלה מפורטים בפרק ו' בסעיפים 22-29 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 ובתקנות 6ו ו – 7 לתקנות מס ערך מוסך התשל"ו-1976.

כך למשל, כל נישום אשר מוציא חשבונית ביום קבלת התשלום, חייב במע"מ בשיעור של 17% עד יום 31 בדצמבר 2024 וחייב במע"מ בשיעור של 18% החל מיום 1 בינואר 2025.

קישור להוראות פרשנות מס 1/2025 – העלאת שיעור מס ערך מוסף מ 17% ל 18%

הפוסט העלאת שיעור המע"מ מ 17% ל 18% הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

בעל עסק זעיר יחשב כזה ויכנס לתכולת הרפורמה בהתקיים התנאים הבאים:

• סכום מחזור עסקאותיו אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לעוסק פטור (בשנים 2024 – 2025 הסכום הינו 120,000 ₪).
• הוא הגיש בקשה באתר מס הכנסה או דרך המשרד המייצג להירשם כ"בעל עסק זעיר" וקיבל על כך אישור.

בעל עסק זעיר יקבל ארבע הקלות עיקריות:

1. פטור מהגשת דו"ח שנתי.
2. אי דרישה לתשלום מקדמות מס הכנסה.
3. ניכוי אוטומטי של הוצאות בסך 30% מהמחזור.
4. פטור מהצהרת הון (רשות המיסים יכולה לדרוש הצהרת הון למרות הרפורמה).

תהליך הרישום והדיווח:

• רישום חד פעמי כ"בעל עסק זעיר" באתר רשות המיסים.
• חישוב מס הכנסה אחת לשנה באמצעות מערכת תיאומי המס – עד 31/12 של אותה שנת מס.
• דיווח על מחזור העסקאות ותשלום המס – עד 31/3 בשנה העוקבת לשנת המס.

נישום שלא יעמוד בתנאי הכניסה לרפורמה או שאינו יעמוד בהליך הדיווח הנדרש, לא ייהנה מההקלות ויהיה עליו להגיש דוח שנתי מלא.

מוחרגים מהמודל אף על פי שעומדים בשני תנאי הסף:

• נישומים שהם בעלי שליטה בחברה.
• עסק שחלק מהכנסתו מעסק או משלח יד התקבל ממעסיקו באותה שנה.
• עסק ש – 25% או יותר מכנסתו מעסק או משלח יד, התקבלו מ:
• קרוב (בהתאם להגדרה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה).
• מעסיקו במועד כלשהו בשלוש השנים האחרונות.
• מי שלא ניהל ספרים קבילים.
• מי שמעסיק עובדים.
• עסק עם הכנסה מתאגיד שקוף.
• הכנסות מעסק שאינן מיגיעה אישית.
• מי שהיה ברפורמה ויצא – לא יוכל לחזור לרפורמה במהלך השנתיים שלאחר מכן.

כל אלה וכל נישום המחויב בהגשת דוח שנתי מכל סיבה אחרת לא יוכלו לקבל את ההקלות אותן מציעה רפורמת בעל עסק זעיר.

בנוסף, שמורה לשר האוצר האפשרות לקבוע עוד חריגים שהתבררו בהמשך למניעת תכנוני מס וניצול לרעה של המודל.

בעל עסק זעיר לעניין ביטוח לאומי ומע"מ:

רפורמת בעל עסק זעיר היא רפורמה של מס הכנסה בלבד והגדרת "בעל עסק זעיר" היא הגדרה הנוגעת למס הכנסה בלבד. כלומר חובת ההתנהלות מול ביטוח לאומי ומע"מ נשארת כפי שהייתה עד כה.

חשוב להדגיש – ההגדרות "עוסק פטור" ו"עוסק מורשה" הן הגדרות לצורך מע"מ ולכן הן נשארות בעינן.

עם זאת, בנוגע לפתיחת התיק בביטוח לאומי ומס הכנסה, כאשר תוגש הבקשה להירשם כבעל עסק זעיר במס הכנסה, התיקים בביטוח לאומי ובמע"מ ייפתחו באופן אוטומטי.

כמה דגשים נוספים:

• עוסק שירצה לנכות הוצאות גבוהות מ – 30% מהכנסותיו יצטרך להגיש דוח שנתי כפי שהוגש עד כה על מנת לנכות את כלל ההוצאות המותרות בניכוי.
• עוסק שבוחר להיכנס לרפורמה, עליו להמשיך לנהל ספרים כפי שחל עליו עד היום – הוצאת קבלות/חשבוניות, ניהול ספר תקבולים תשלומים, שמירת מסמכים וכו'.
• כניסה לרפורמה תינתן הן על ידי המייצג והן באופן עצמאי על ידי הנישום.
• גם עוסק שבוחר להמשיך להיות מיוצג על ידי מייצג יהיה זכאי לכלל הקלות הרפורמה.

עוסק אשר בוחר להתנהל מעתה באופן עצמאי מול הרשויות – עליו לשלוח במייל למשרדנו כי ברצונו להפסיק את הייצוג על ידנו.

עוסקים אשר לא ישלחו בקשה להפסקת הייצוג בכתב ומעוניינים להמשיך את הייצוג ולהיות מטופלים על ידי משרדנו ימשיכו באופן אוטומטי ללא כל שינוי בתנאים.

הפוסט בעל עסק זעיר הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

• מחלקת תיירים – 100% מעלות הכרטיס.
• מחלקה ראשונה – 100% מעלות הכרטיס במחלקת עסקים.
• מחלקת עסקים – 100% מעלות הכרטיס.

הוצאות לינה מוכרות:

• 7 לילות ראשונים – עד 346$ ללילה.
• 8 לילות עד 90 לילות – 75% מההוצאה אך לא פחות מ – 152$ ולא יותר מ – 260$ ללילה.
• מעל 90 לילות – 152$ ללילה החל מהלילה הראשון.

הוצאות אש”ל מוכרות:

• אם נדרשו הוצאות לינה – עד 97$ ליום.
• אם לא נדרשו הוצאות לינה – עד 162$ ליום.

הוצאות שכירות רכב מוכרות:

• עד 76$ ליום.

במדינות הבאות תקרות ההוצאות המוכרות ללינה ואש"ל גבוהות ב – 25%:

אוסטריה, אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג-קונג, טאיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורבגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קוריאה, קטאר, קמרון, קנדה, שבדיה, שוויץ.

הסבר כללי:

על מנת להכיר בהוצאות נסיעה לחו"ל יש לצרף לכלל ההוצאות דו"ח נסיעה לחו"ל המפרט את מטרת הנסיעה, מהלכה, פגישות וכו' (פורמט דו"ח נסיעה לחו"ל נמצא באזור הטפסים באתר).

הוצאות הנסיעה שיוכרו הן ההוצאות אשר שימשו לצרכי העסק, במידה והנסיעה כללה שילוב של חופשה עם נסיעת עסקים, החלק שיוכר יהיה החלק העסקי באופן יחסי.

קניות הקשורות לעסק שנרכשו במהלך הנסיעה מוכרות לצרכי מס הכנסה אך אינן ניתנו לקיזוז במע"מ מכיוון שאינן כוללות מע"מ ולכן מומלץ לקרוא את מדיניות החזרי המס בכל מדינה אליה נוסעים ולפעול לפיה.

הנתונים נכונים לשנת 2024

הפוסט הוראות ומידע עבור נסיעה עסקית לחו"ל הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

לצורך בחינת הגדרת אדם כתושב ישראל ישנם שני מבחנים – המבחן הכמותי ומבחן מרכז החיים:

מבחן מרכז החיים – מבחן זה הוא המבחן העיקרי מבין שני המבחנים לבחינת תושבות של אדם והוא קובע שתושב ישראל הוא אדם שמרכז חייו נמצא בישראל. כלומר, אותו אדם קשור למדינת ישראל בפן המשפחתי, הכלכלי והחברתי. לצורך העניין מקום ביתו הקבוע, מקום מגורי משפחתו, מקום עבודתו, ארגונים או מוסדות בהם הוא לוקח חלק (גני ילדים, בתי ספר, קופות חולים) וכו'.

כל אלה קובעים את זיקתו של אדם למקום מסוים וככל שיש יותר זיקה למקום מסוים כך ניתן לומר שזהו מקום התושבות של אותו אדם.

המבחן הכמותי – מבחן זה הוא מעין מבחן עזר למבחן העיקרי והוא קובע שתי חזקות:

1. אם אדם שהה בישראל 183 ימים או יותר במהלך שנת המס.
2. אם אדם שהה בשנת המס מעל 30 ימים, וסך תקופתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה עולה על 425 ימים.

תושב חוץ לצרכי מס הכנסה ייחשב כזה במידה וענה על שני התנאים הבאים:

1. יחיד שאינו תושב ישראל ושה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בשתי שנות מס רצופות.
2. מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר מכן.

לסיכום, כאשר מתכננים לעזוב את הארץ לתקופה מסוימת ואף לתמיד יש לבחון האם כדאי לנו לבצע ניתוק תושבות ממדינת ישראל.

יחיד שהעביר את מרכז חייו ממדינת ישראל ולמעשה ניתק ממנה את התושבות לא יהיה חייב עוד במס על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל וכך גם לא יהיה חייב במס בריאות וביטוח לאומי.

במידה ומדובר במעבר לתקופה ארוכה של שש שנים לפחות, יהיה זכאי היחיד להטבות מס שונות בעת חזרתו למדינת ישראל כאשר הוא יחשב "תושב חוזר" או "תושב חוזר ותיק" כלומר, יש לבחון את נושא ניתוק התושבות כבר ברגע המעבר ולא "לגרור" את זה על מנת להתחיל לצבור וותק של שנים בהן יש ניתוק של התושבות מישראל.

כמו כן, חשוב לדעת שמי שיש בכוונתו לנתק תושבות מישראל, יהיה חייב במס יציאה כלומר, רואים במי שיצא מהארץ כאחד שמכר את כל נכסיו בארץ ובחו"ל (פרט לנכסי מקרקעין) לפני שעזב את הארץ.

רשויות המס רואות בעת המעבר אירוע מס אך את התשלום ניתן לדחות ליום המכירה בפועל של אותם נכסים וזאת מתוך ראייה שבמקרים רבים אותו אדם שעזב את הארץ אינו יכול לשלם את המס לפני שהפיק את ההכנסה מאותו נכס בפועל.

הפוסט ניתוק תושבות לצרכי מס הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

כחלק מרפורמת "עסק זעיר" אשר אושרה בחוק ההסדרים האחרון נקבע שעסק המוגדר כעסק זעיר יוכל לנכות 30% מגובה המחזור שלו בשנת המס וזאת ללא המצאת מסמכים כלל.

כמו כן, ניתן שלא לבחור באפשרות אותה מציעה הרפורמה ולדרוש הוצאות לניכוי כרגיל.

רפורמה זו באה להקל על בעלי העסקים הזעירים בענייני המצאת המסמכים ובכך לחסוך להם זמן רב המוקדש לעניינים אלה.

לצורך רפורמה זו, "בעל עסק זעיר" יהיה יחיד, תושב ישראל, המפיק הכנסה מעסק או ממשלח יד ובתנאי שעונה על שני התנאים הבאים:

1. מחזור העסקאות שלו אינו עולה על מחזור עסקאותיו של עוסק פטור (נכון לשנת 2024 – 120,000 ₪).
2. פקיד השומה רשם אותו כעוסק זעיר – יש לציין, שפקיד השומה רושם כל עוסק פטור כעוסק זעיר כברירת מחדל ואם הוא אינו רוצה להיות כזה, עליו לבקש מפקיד השומה את ביטול הרישום.

בעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות 30% בהתאם לרפורמה, אם עונה על אחד מהסעיפים הבאים:

1. הוא מעסיק עובדים.
2. הוא אינו מנהל פנקסים קבילים.
3. הייתה לו באותה שנת מס הכנסה שאינה מיגיעה אישית (הכנסה מיגיעה אישית – ככלל זו הכנסה שמקבל שכיר או עצמאי עבור העבודה אותה הוא מבצע).
4. חלק מהכנסתו התקבל ממעסיקו בשנת המס.
5. חלק מהכנסתו יוחס אליו מתאגיד שקוף.
6. יותר מ – 25% מהכנסתו התקבלו מקרובו או ממי שהיה מעסיקו בשלוש שנות המס הקודמות.
7. הוא בעל שליטה בחברה.
8. הוא אינו עומד בכל תנאי נוסף שנקבע ע"י שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

בנוסף, בעל עסק זעיר שניכה 30% בשנת מס מסוימת ובשנת המס שלאחריה היה יכול לנכות 30% בהתאם לרפורמה אך לא ניכה, לא יוכל לנכות בהתאם לרפורמה זו גם בשתי שנות המס שלאחר מכן.

הפוסט עסקים זעירים יוכלו לנכות 30% במקום לדרוש הוצאות בפועל הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.

כדי לממן את אותם מענקים נחקק: "חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-2024".

בחוק זה נקבע שמקור מימון ההטבות לחיילי המילואים יהיה ניכוי יום הבראה אחד מכלל העובדים במשק, לרבות אנשי קבע ומלבד עובדי משק בית.

המעסיקים צריכים להעביר למדינה "סכום השתתפות" הכולל:

• מחיר יום הבראה אחד.
• תשלומים שנחסכו למעסיק בשל אי תשלום יום ההבראה (ביטוח לאומי, מס שכר והפקדות לקרן השתלמות במידה והמעסיק מפריש לקרן השתלמות על דמי הבראה).
• העלאת מחירי ימי הבראה במידה והעובד היה אמור לקבל העלאה בין 2023 ל 2024.

על מנת לא לפגוע בזכויות הסוציאליות של העובד, ניכוי יום ההבראה לא יילקח בחשבון בעת חישוב ההפקדות הסוציאליות (פנסיה, פיצויי פיטורין, ביטוח אובדן כושר עבודה וכו').

כמו כן, ניכוי יום ההבראה לא יילקח בחשבון בחישוב דמי פגיעה, קצבת נכות וקצבת שאירים המשולמת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולא יובא בחשבון בקביעת משכורת , מענקים עקב פרישה או מוות, זיכוי דמי ביטוח ותגמולים וניכוי תשלומים בעד תגמולים או קצבה.

את סכום ההשתתפות ישלם המעסיק למדינה במועד תשלום דמי ההבראה לעובד ויראו אותו כמס המנוכה במקור ממשכורות של העובד לעניין דיווח, גבייה ואכיפה.

הפוסט חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 הופיע לראשונה ב-עמרי חן משרד רואה חשבון.